יום שבת ה 24 לספטמבר, לאחר שבוע שלם של מזוודה פתוחה .. מוציא דברים ומכניס דברים, מה בא איתי ומה ולא.
מתרגש מאוד ומחכה בקוצר רוח כבר להגיע לנתב"ג, להזכר ביום הראשון לפני הטיול לדרום אמריקה שהיה לפני שנה וחצי.
כיצד עמדתי שם לפני ביקורת דרכונים עם הורי ונפרדים ל 7 חודשים הקרובים .. אהבתי את ההרגשה הזו חוזרת שוב, של לעלות על מטוס ולהגיע לעולם אחר, לא מוכר לא ידוע.
לאחר שאני ארוז כולי ובדקה תשעים זורק את שק השינה שכמעט שחכתי, הגיע הזמן להרים טלפון ולהזמין מונית.
לאחר שאני ארוז כולי ובדקה תשעים זורק את שק השינה שכמעט שחכתי, הגיע הזמן להרים טלפון ולהזמין מונית.
בשעה 23:40 עליתי על המונית בדרכי לכיוון תחנת רכבת השלום במגדלי עזריאלי, המזוודה מאחור ואני מחבק את תיק הגב שאיתו הייתי 7 חודשים בדרום אמריקה והרגשת השחזור לא עוזבת אותי לרגע.
כולי במתנה רצופה לקראת הרכבת, מדמיין איך היא לא מגיע בגלל כל השביתות המטופשות אך לבסוף הגיע כמו שצריך.
יורד מהרכבת ומגיע לשער בו אני צריך להמתין ולמסור את המזוודה, לאחר המתנה של לא פחות מ 40 דקות עד שהדלפקים נפתחו למסירת כובדה עברתי לכיוון היכל ביקורת הדרכונים, שם המתנתי קצת, ישבתי והסתכלתי על המטוסים בדיוק במקום בו ישבתי לפני כמעט שנתיים לפני יציאתי לדרום אמריקה, ההרגשה היתה נפלאה .. לצאת שוב לעולם חדש לראות דברים חדשים והמון המון טבע, ובמיוחד לפחות אנשים חדשים ומעניינים .. חוסר הוודאות של מה יהיה ואיך לא מדאיג אותי כלל, בדרך כלל חוסר וודאות גורם לי לאי נוחות מטורפת אך הפעם בדיוק ההפך.
עושה לעצמי על הדרך כרטיס לביקורת דרכונים אלקטרוני עם זיהוי ביומטרי ונכנס לדיוטיפרי, אני כבר מוכן עם רשימה קטנה של מתנות שאותן קניתי בחושך מוחלט כי משהו קרה לאספקת חשמל בדיוטיפרי וכולם הסתובבו בין המדפים לא יודעים מה הם לוקחים ואיפה דורכים, חווית קניה קצת שונה אני חושב.
יורד מהרכבת ומגיע לשער בו אני צריך להמתין ולמסור את המזוודה, לאחר המתנה של לא פחות מ 40 דקות עד שהדלפקים נפתחו למסירת כובדה עברתי לכיוון היכל ביקורת הדרכונים, שם המתנתי קצת, ישבתי והסתכלתי על המטוסים בדיוק במקום בו ישבתי לפני כמעט שנתיים לפני יציאתי לדרום אמריקה, ההרגשה היתה נפלאה .. לצאת שוב לעולם חדש לראות דברים חדשים והמון המון טבע, ובמיוחד לפחות אנשים חדשים ומעניינים .. חוסר הוודאות של מה יהיה ואיך לא מדאיג אותי כלל, בדרך כלל חוסר וודאות גורם לי לאי נוחות מטורפת אך הפעם בדיוק ההפך.
עושה לעצמי על הדרך כרטיס לביקורת דרכונים אלקטרוני עם זיהוי ביומטרי ונכנס לדיוטיפרי, אני כבר מוכן עם רשימה קטנה של מתנות שאותן קניתי בחושך מוחלט כי משהו קרה לאספקת חשמל בדיוטיפרי וכולם הסתובבו בין המדפים לא יודעים מה הם לוקחים ואיפה דורכים, חווית קניה קצת שונה אני חושב.
הטיסה מתוכננת לצאת ב 5:00 והגעה לציריך בו יהיה לי קונקשן של שעה וקצת בשעה 8:20.
על מנת להעביר את זמני בנתב"ג לפני הטיסה נכנסתי לחדר VIP של מלון דן, קצת מוזר היה להיכנס לשם עם סנדלי שורש וג'ינס עם כל החליפות שהסתובבו שם אבל מה שבטוח לטיסה עליתי בראש טוב ! ויזה חברות זה דבר טוב, תודה GlassHouse (החברה בא עבדתי טרם קליטתי כעובד בנק אגוד - אגוד מערכות).
במהלך שהותי בנתב"ג הכרתי שני אנשים מאוד מצחיקים, האחד חילוני שונא חרדים והשני חרדי שלא יודע מהחילוני רוצה מהחיים שלו, מהרגע שעמתי בתור הראשון ועד לעליה למטוס השניים לא הפסיקו לדבר, האחד טוען שהחרדים לא מפסיקים לגנוב מהעם והחרדי רק מגן על עצמו כל הזמן .. ואני באמצע, עושה קצת סדר.
אך שורה תחתונה, תהיו בשקט, אתם כאן בשביל שקט וחופש ולא לחפור אחד לשני על שטויות למרות שזה לא .. אבל אנחנו בחופש !
נפרדתי מהשניים לשלום ועליתי לטיסה, עברה מהר וחלק, SWISS אחלה חברה ! אוכל מעולה ומטוסים טובים, אין מה לומר.
על מנת להעביר את זמני בנתב"ג לפני הטיסה נכנסתי לחדר VIP של מלון דן, קצת מוזר היה להיכנס לשם עם סנדלי שורש וג'ינס עם כל החליפות שהסתובבו שם אבל מה שבטוח לטיסה עליתי בראש טוב ! ויזה חברות זה דבר טוב, תודה GlassHouse (החברה בא עבדתי טרם קליטתי כעובד בנק אגוד - אגוד מערכות).
במהלך שהותי בנתב"ג הכרתי שני אנשים מאוד מצחיקים, האחד חילוני שונא חרדים והשני חרדי שלא יודע מהחילוני רוצה מהחיים שלו, מהרגע שעמתי בתור הראשון ועד לעליה למטוס השניים לא הפסיקו לדבר, האחד טוען שהחרדים לא מפסיקים לגנוב מהעם והחרדי רק מגן על עצמו כל הזמן .. ואני באמצע, עושה קצת סדר.
אך שורה תחתונה, תהיו בשקט, אתם כאן בשביל שקט וחופש ולא לחפור אחד לשני על שטויות למרות שזה לא .. אבל אנחנו בחופש !
נפרדתי מהשניים לשלום ועליתי לטיסה, עברה מהר וחלק, SWISS אחלה חברה ! אוכל מעולה ומטוסים טובים, אין מה לומר.
הטיול שאני עושה בשמיים רק בשביל להגיע לקניה היה קצת מצחיק אבל זו הטיסה היחידה שהיתה לאותו יום, 4 שעות צריך + קונקשין ו 8 שעות כמעט מציריך לקניה, סיבוב רציני בהתחשב שטיסה ישירה מישראל לקניה זה 4.5 שעות !
בטיסה לציריך ישב לידי רופא שיניים מאילת, היתה לנו שיחה מעניינת במיוחד, טוב להכיר רופא שיניים באילת לא ?!
זה הכיך בלטוס לבד, להכיר אנשים חדשים בלי להיות סגור באיזו בועה שקופה שבה אתה סגור עם חברך לטיול, טיול אמיתי זה טיול לבד תוך כדי הצטרפות לקבוצות וחבר'ה חדשים כל הזמן.
במהלך הטיסה לקניה ראיתי המון סרטים והרבה מוזיקה, הנוף היה מדהים במיוחד הרי שוויץ הלבנים.
כאשר הגענו לשטח האווירי של קניה כבר היה ניתן להבחין במרחבים העצומים והירוקים שלה, בערי הפחונים המפוזרים והעוני הכבד כבר ניכר לעין מלמעלה, נזכר בבוליביה ובפרו .. עולם שלישי אמיתי ..
במהלך הטיסה לקניה ראיתי המון סרטים והרבה מוזיקה, הנוף היה מדהים במיוחד הרי שוויץ הלבנים.
כאשר הגענו לשטח האווירי של קניה כבר היה ניתן להבחין במרחבים העצומים והירוקים שלה, בערי הפחונים המפוזרים והעוני הכבד כבר ניכר לעין מלמעלה, נזכר בבוליביה ובפרו .. עולם שלישי אמיתי ..
כאשר נחתנו ונכנסתי לשדה התעופה הרגשתי שאני חוזר אחורה בזמן, שדה תעופה ישן למראה, ביקורת הדרכונים היתה סיוט וגם לקיחת המזוודה היתה חוויה רעה ביותר, המזוודה לא הגיע ! מחכה ומחכה עד שראיתי שכבר הסימול טיסה נעלם מהמסך והגעתי לדלפק המתאים לכובדה שאבדה.
לפתע בעוד שהפקיד מחפש את המזוודה שלי אני רואה קנייתי מוריד מזוודות מהמסוע ומסדר אותן בצד ואחת מהן שלי !
ואני מחזיק את הראש למה לכל הרוחות הוא עושה את זה ! מה ההגיון ?! עוד מספר אנשים כמוני משתגעים לוקחים את המזוודות מהר ויוצאים מההיכל .. פשוט תענוג.
לפתע בעוד שהפקיד מחפש את המזוודה שלי אני רואה קנייתי מוריד מזוודות מהמסוע ומסדר אותן בצד ואחת מהן שלי !
ואני מחזיק את הראש למה לכל הרוחות הוא עושה את זה ! מה ההגיון ?! עוד מספר אנשים כמוני משתגעים לוקחים את המזוודות מהר ויוצאים מההיכל .. פשוט תענוג.
למזלי הרב ההסעה שלי חיכתה לי ביחד עם עוד יפנית שהיתה צריכה להגיע למלון אחר, הזמנתי את ההסעה מראש כי ידעתי שאין לי זמן להתמקחות על מחיר המונית כאשר ארד מהטיסה ישר למלון, אני צריך עוד לפגוש את הקבוצה בערב והשעה כבר 19:00, אנו נוסעים מהר תוך שיחה נחמדה עם הנהג, ומתחיל להיכנס לעולם שלהם, עולם משוחד עני וקשה מאוד .. לא מפסיק להזכר במראות של בוליביה ופרו, המבנים והצבעים .. ממש אותו הדבר רק האנשים שונים.
ברגע שהגעתי למלון, הטיול האמיתי התחיל.